🏊🏻‍♀על המים🏊🏻‍♀

ראיון רחוב - איפה זה פוגש אותי? אבישג 25.7.19 בריכת שחייה, פולג - נתניה ישראל

הפעם הראשונה שפגשתי את אבישג הייתה במפגש של "החברים של דקלה". אבישג ואני ישבנו אחת ליד השנייה בארוחת הערב. כשהיא התיישבה היא פנתה אליי ואמרה:

"איזה פרויקט מקסים יש לך"

"תודה" אמרתי, מובכת כהרגלי.

"את יודעת? יש משהו שא.נשים לא מבינים לגבי א.נשים. אני ממש אוהבת מפגשים עם א.נשים, זה חלק גדול מהחוויה שלי בשחייה".

אבישג סיפרה על הקסם שקורה לה במפגשים עם א.נשים במסגרת השחייה. על העולמות שנפתחים לה במפגשים הללו. היא אישה של א.נשים. אין ספק. יש לה צחוק מדבק ואמיתי, מבט נוצץ בעיניים וכל שיחה איתה מזכירה לי את הים. ואני ממש אוהבת את הים.

קבענו להיפגש לראיון בבריכה, אחד מהמקומות שאבישג מרגישה בהם בבית. היא הגיעה עם חיוך ענק, בגד ים של ספידו ושאריות של קרם הגנה על הפנים. היא הגיעה כמו מי שהיא באמת. העיניים שלה נצצו עוד יותר מהפגישה שלנו בערב ההוא. אולי כי גם ניצוץ בעיניים הוא תלוי מקום. ועכשיו אבישג הייתה במקום הטבעי שלה. בבית.

אבישג היא שחיינית המחזיקה הישגים רבים ומרשימים בתחום הזה – האחרון שבהם קרה ביוני 2019. אבישג הקיפה את האי מנהטן מה שהפך אותה לישראלית הראשונה שסיימה את אתגר שלושת הכתרים.

"תמיד אהבת מים?" שאלתי

"כן. תמיד אהבתי מים. לא שחיתי 20 שנה אבל תמיד אהבתי מים. האי שחייה לא היה בגלל שלא אהבתי מים. זה היה קשור לתסכולים". אבישג מספרת על הקשיים והתסכולים שחוותה בצעירותה סביב השחייה. בשלב מסוים היא הפסיקה לשחות.

כשבתה הגדולה למדה שחייה אבישג נהגה לצפות בה מהיבשה כמו אמא גאה. כך הגיעה שוב לבריכה. "באחד הימים ראיתי מישהו ממש חתיך, מבוגר, קופץ למים, ואז אמרתי 'אוקיי. יש מצב שאני חוזרת לשחות." וככה מצאה את עצמה שוב שוחה. "העיתוי היה נכון" היא מספרת. כל מה שהיה צריך לקרות כדי שיחזיר אותה לשחות קרה – הזמן, המקום, תמיכה ממי שצריך והרבה מאוד תשוקה שהוצתה מחדש. אני כל כך נהנית לשמוע סיפורים על איך שדברים מגלגלים בלי שמתכננים אותם. לעולם אי אפשר לדעת איזה הפתעות מחכות לנו.

דיברנו על אושר. מתוך מגוון השאלות האינטואיטיביות שאני שואלת יש לי שאלה קבועה. אני תמיד שואלת על אושר. אושר הוא רגעים, מספרת לי אבישג. "יש רגעים שאני מתלהבת כמו ילדה קטנה. ואני נורא אוהבת שיש לי את המקום הראשוני הזה של ההתלהבות, שזה משהו שהוא לא כבה. לפעמים זה נראה שאני נורא ילדותית, אבל אני נורא ילדותית לפעמים. אבל אה... אני חושבת שזה חלק ממי שאני. זה חלק מהקסם"

"וזה משאיר לך תשוקה. הרבה מאוד תשוקה". אמרתי בחזרה

"נכון" אבישג סיכמה.

"אני מאוד אוהבת את התחושה של להרגיש דברים בפעם הראשונה. בגיל שלי" היא המשיכה

אבישג מספרת על האושר שממלא אותה באתגרים שהיא עושה בפעם הראשונה. היא כל הזמן משתתפת בעוד אתגרים חדשים מיוזמתה. "אולי העניין הזה של לעשות אתגרים שאני לא מכירה זה באמת בגלל האושר שאני מתמלאת בו שעדיין בגיל הגדול שלי אני יכולה לעשות משהו שעוד לא עשיתי, זה נראה לי מגניב".

זה נראה לי גם מגניב. לזרום עם החיים. להיות בתנועה. לאתגר את עצמך כל פעם. ממקום של סקרנות, של אהבה. עם ניצוץ בעיניים. לא ממקום של קושי או קשיחות. אלא ממקום של רכות, כמו המים. "במים ככול שאתה יותר רפוי ומשחרר אתה יותר צף, יותר מהיר" אמרה לי אבישג בראיון.

מעניין לבחון את זה בחיים – האם אפשר לנהוג בשחרור וריפיון, בהתמסרות לחוסר שליטה וכך לנוע יותר מהר? לצוף יותר טוב? לזרום?