חיפוש
  • עדי נסים

☮על להיות בשלום עם החיים☮

עודכן ב: 29 אוק 2019

ראיון רחוב - איפה זה פוגש אותי?

אומי 10.4.18 רישיקש הודו


כשנסעתי הנה, להודו, נמצאתי במצב של סטרס פנימי וחוסר שקט. אני חושבת שהמקור של תחושות אלו הוא חוסר השלמה והסכמה עם המציאות. מצב כזה שאני נמצאת בו כבר כמה שנים, שבו כל מה שלא יתרחש במציאות לא יספק אותי.


בחודשים האחרונים הגוף התחיל לאותת לי, ואותו מצב של חוסר (שקט, הסכמה) ביטא את עצמו בעיקר בצורה פיזית בדמות כאבים במפרקים, בעיקר באצבעות בידיים. הכאבים בגוף תסכלו אותי, כי ידעתי שמדובר בהשתקפות של מצבי הנפשי.


היו בי ציפיות שהמסע הזה ירפא הרבה מהתחושות הפנימיות שלי, וכתוצאה מכך גם את התחושות הפיזיות. כבר בתחילת הטיול הבנתי שטעיתי. שהרי אני יודעת שטיול או מסע שכזה קצר כארוך מציף כל כך הרבה רגשות. דווקא כאן בניגוד לחוויות היומיום שלי קשה לי להתחמק ולהתנתק ממה שאני באמת מרגישה. דווקא כאן במקומות כאלה כאשר אני יותר מחוברת לעצמי ומנותקת מהסטרס היומיומי מעניין אותי יותר מתמיד מה יעלה מהשיחות שלי בראיונות הרחוב.


היום שבו פגשתי את אומי התחיל כיום גשום מאוד ברישיקש. זה הרגיש כמו היום המיוחד הזה שבו מתחיל החורף. יום קסום כזה שמביא איתו התחדשות ועם זאת גם עצבות והתכנסות פנימית. את אותו בוקר עד הצהריים המוקדמים ביליתי בהתכנסות במיטה בגסטהאוס, צופה בגשם מבעד לחלון. צופה כל כך עד שגיליתי פרטי נוף חדשים מחדרי שהיה לביתי מזה כשבוע וקצת.

לקראת השעה 13:00 הרגשתי שהגשם מתחיל לחלוף והשמש מתחילה לבצבץ מבעד לעננים. יצאתי מהגסטהאוס בעודי מזמזמת את השיר: I can see clealy now של Jimmy Cliff. ואכן, במהרה הגשם חלף.


פגשתי את אומי בבית קפה מעל לגשם לאקסמן ג'ולה שברישיקש. שתיתי תה ג'ינג'ר למון האני והשקפתי על הגשר. המושב לצידי, שהשקיף גם הוא אל הגשר היה פנוי. אומי ישבה בשולחן קרוב אליי. ניגשתי אליה לשולחן והצגתי הפרויקט שלי. תוך כדי שסיפרתי לאומי על הפרויקט הרגשתי שהיא חוששת מהראיון ומהחשיפה. אני יכולה להבין את זה, כבר תקופה שאני מראיינת ובכל פעם שאני פונה לאנשים אני חושבת לעצמי שאם הייתי פונה לעצמי ומבקשת לראיין אותי, על אחת כמה וכמה שמדובר בפרויקט מתועד, אין שום סיכוי שהייתי מסכימה. הבנתי את התגובה של אומי. הערכתי את זה שלמרות החשש שלה היא הסכימה לשוחח איתי בפורמט מוקלט בלבד ולא מתועד.


אומי גרה באמסטרדם. בשנתיים האחרונות היא עובדת כעובדת סוציאלית בסוג של מקלט שמסייע לאנשים, בעיקר לנשים, להשתקם מתוך סוגי מציאויות קשות שחוו. אומי מספרת שכרגע התשוקה האמיתית שבוערת בה היא הטיפול באמצעות מדיטציה ומוזיקה. היא הגיעה לרישיקש כדי ללמוד זאת.


אומי מספרת שחיי היומיום שלה באמסטרדם מאוד נוחים, אך עם זאת, גם מאוד רדומים. כאן בהודו היא מצאה תשוקה חדשה והייתה רוצה לממש אותה ולפתוח בקריירה חדשה. מעבר לזה, אומי מספרת שהייתה רוצה לשמור על הFlow , הבעירה הפנימית והמוטיבציה לעקוב אחרי התשוקות שלה בעיקר בחיי היומיום. כששאלתי את אומי מה מונע מבעדה לפעול בעקבות התשוקה שלה, ולהתחיל בקריירה עצמאית, היא גילתה באופן אמיץ ופתוח שהיא חוששת מצעד שכזה. הרבה מחשבות מציפות אותה – מה אם זה לך ילך? מה אם היא לא תרוויח די כסף כדי להתקיים? האם בכלל קיימת בה משמעת עצמאית מספיקה כדי להתנהל כעצמאית? אומי מספרת שהיא חוותה סיטואציות רבות שבהן היא נמצאת בעבודה שלה ושהיא חשה שאינה מסופקת. תוך כדי היום שלה מחשבות רבות מציפות אותה. המיינד מנדנד לה ולא נותן לה להיות, היא נמצאת בלבטים פנימיים בלתי נגמרים אודות העבודה שלה.


ידעתי שלא אוכל להתחמק מזה. ידעתי שמתישהו באחד מהראיונות יעלו ההשתקפויות שלי שאני לא אוהבת בעצמי. ואכן זה קרה, אומי, בחורה קסומה ואמיצה העלתה בי השתקפויות של חולשות בעצמי. החששנות, חוסר האמונה בעצמי ובעיקר מחשבות בלתי פוסקות שמונעות ממני לחות את המציאות כפי שהיא.


כשאני מנסה למקד את חוסר הנוחות שהחלק בשיחה הזו העלה בי, אני חושבת שהנושא העיקרי הוא חששות. ערמות של חששות, דיונות של חששות פחדים, גבעות, הרים. כל כך הרבה חששות ופחדים שהשתקעו בכאבים במפרקים שלי. כאבים שמבטאים את חוסר הגמישות שלי עם עצמי, את חוסר ההסכמה שלי לחיות ולחוות את מי שאני באמת.

בימים האחרונים עלתה בי מחשבה חדה וממוקדת – נמאס לי לריב עם החיים. אני לא רוצה להילחם במציאות יותר.


בשקיעה של אותו היום שבו קיימתי את הראיון עם אומי הלכתי לצפות בטקס פוג'ה עבור האלים ההינדים וכשבח לנהר הגנגס. הטקס נערך על שפת נהר הגנגס. בסוף הטקס ילדים מקומיים חמודים מוכרים קופסאות פרחים צפות עם קטורת ונר לבעירה. המסורת אומרת שיש להבעיר את הנר והקטורת, לשלוח את הקופסא כך שתצוף על נהר הגנגס ולהביע משאלה. הבערתי את הנר והקטורת, שלחתי את הקופסא לצוף בנהר, וביקשתי בספונטניות: "אני רוצה להיות בשלום עם החיים". נמאס לי לריב.


** כמה ימים אחרי הראיון אומי הזמינה אותי לגסטהאוס שלה כדי להיות המטופלת הראשונה שלה בטיפול באמצעות צלילים.**


  • Instagram - Grey Circle
  • Facebook - Grey Circle
  • YouTube - Grey Circle