חיפוש
  • עדי נסים

🌸*על רוני ועל מה שיש*🌸

ראיון רחוב – איפה זה פוגש אותי? רוני 8.8.2019 הרצליה ישראל


🔵 10 הדברים שהיו הכי מעניינים בראיון עם רוני: 🔵


1. רוני היא המרואיינת הכי צעירה שדיברתי איתה - היא בת 18 והיא חברה של אחותי הקטנה. למרות פער הגילאים בנינו הרגשתי שאני מדברת עם אישה בוגרת.

"אני אוהבת שאנשים מתעלמים מזה שאני קטנה. שמדברים איתי בגובה העיניים. כמו שאני תמיד אוהבת לעשות".

כשרוני הייתה מדריכה בצופים היא הקפידה לדבר עם החניכים שלה בגובה העיניים. "יכולתי לדבר עם חניכים שלי שהם קטנים ממני ב 10 שנים ולהרגיש שהם הרבה יותר בוגרים מכל מני אנשים שאני מכירה עכשיו. אנשים שמבינים. אנשים שחוו דברים".


2. רוני ממש אוהבת אנשים - "כל פעם שאני נפגשת עם אנשים אני יושבת איתם ומדברת איתם. פעם הכרתי איזה הומלס בשם מוזס ישבתי איתו שעתיים ודיברנו. בסופו של דבר שכנעתי אותו לחזור לפינלנד לבת שלו".


3. רוני ממש מרגישה אנשים - את המצבי רוח שלהם, את האופי שלהם. וזה ממש משפיע עליה ועל מצב הרוח שלה.

אני: "מה גורם לך להיות מאושרת?"

רוני: "ואוי זאת שאלה קשה". אני חושבת שמה שגורם לי להיות מאושרת זה גם מה שהכי מפחיד אותי. שזה.. אני הכי מפחדת מלאכזב אנשים וברגע שאני משמחת אנשים, אנשים שאני אוהבת, אני ממש שמחה".

אני: "יש מצב שאת ממש מרגישה אנשים אחרים?"

רוני: "ואי ממש. לפעמים אני סובלת מזה בעבודה. אני מלצרית ולפעמים שמישהו בא בבאסה לעבודה זה ממש מבאס אותי. וכשכולם שמחים אז אני ממש כזה.. עפה על זה"


4. כשרוני תהיה גדולה היא רוצה לא לפחד מכלום - לעשות מה שהיא רוצה באותו רגע. (היא כבר עושה את זה עכשיו).


5. הזדמנויות "עפות" על רוני מכל מקום – פעם רוני מילצרה זוג ממש חמוד במסעדה שבה היא עובדת. הזוג שאלו אותה שאות ממש אישיות כמו – איפה היא מתאמנת ומה היא עושה עם העור פנים שלה. רוני חשבה שהסיבה לשאלות היא אחת מהשתיים – או שהם רוצים להתחיל איתה, או שהם רוצים שהיא תהיה הפונדקאית שלהם. בסוף מתברר שהם הציעו לה עבודה ממש יוקרתית במכירות בורסת היהלומים.

פעם אחרת היא מילצרה את ראש העיר של סלוניקי "אנחנו בקשר בפייסבוק" והוא הזמין אותה להגיע לפסטיבל הסרטים בסלוניקי שמתקיים בספטמבר, כאורחת שלו. יכול להיות שהיא תסע.


6. רוני חיה עם כאב - לעתים קרובות יש לה התקפי כאב קשים מאוד שמגבילים אותה בתפקוד היומיומי ."זה מעין כאב חד שמשתלט על כל הגוף. אין לזה ממצא רפואי". רוני לומדת לחיות עם זה. להתאזן. לחיות עם הכאב. כששאלתי את רוני איך קוראים למצב הרפואי שלה (פיברומיאלגיה?) היא ענתה: "אני לא אוהבת לסווג את זה. יש לי 'רונידיזייס' 'Rony Disease' ".


7. ברוני יש דיסוננס - מצד אחד היא רוצה לטרוף את העולם ומצד שני יש דברים שהיא לא יכולה לעשות. כמו לנהוג וגם לעשות חיסונים - מה שאומר שהיא לא יכולה לנסוע ליעדים מסויימים בעולם. גם עם זה היא לומדת לחיות.


8. רוני היא יוצרת - היא למדה במגמת קולנוע בתלמה ימין. מאוד אוהבת את הכלי של הקולנוע. אולי יום אחד היא תיצור סרט על ההתמודדות שלה עם הכאבים, אבחונים, בדיקות ורופאים. היא צילמה קצת בשנה שעברה. אבל כרגע היא לא בשלה לזה.


9. בעוד 5 שנים רוני תהיה בקוסטה ריקה ותציל צבי ים.


10. בסוף הראיון שאלתי את רוני אם יש משהו שהיא רוצה שידעו ושהיא לא אמרה. "אני מרגישה שיצאתי נחמדה מדי בראיון הזה. אז אני אגיד שעשיתי חרם פעם בחיים שלי באיזה כיתה ב'".


🔵 🔵

לפני כמה ימים בשיחות סלון סיפרתי לחברתי דניאל על הביקורת העצמית הבלתי פוסקת שנשמעת אצלי בראש. דפוס שמלווה אותי שנים.

"נראה לי שיש פער מאוד גדול בין מה שקורה אצלך בפנים לבין מי שאת בחוץ" אמרה לי דניאל. והיא ממש צדקה. "הנטייה הזאת להסתכל על ה'לא' במקום על ה'כן' היא מאוד הרסנית עבורי, אני יודעת". אמרתי לדניאל גם לעצמי.


הרבה פעמים אני מבחינה בכך שאני מסתכלת על ה-אין במקום על ה-יש - למה אני לא מספיק? למה זה לא קרה כבר? וזה לא מספיק טוב – הן מנטרות חוזרות אצלי בראש.

רוני האירה את תשומת ליבי לדפוסי החשיבה האלו אצלי.

רוני מסתכלת על מה ש'יש' ולא על מה ש'אין'.

היא לא יכולה לנהוג? אז מה. היא לא יכולה לנסוע ליעדים מסויימים בעולם? אז מה. כואב לה? אוקיי. היא עדיין יכולה לטרוף את העולם. כל האפשרויות בעולם פתוחות בפניה. כל ההזדמנויות מחכות להיפתח. העולם קורא ומחכה לה. ככה זה כשמסתכלים על מה שכן אפשרי. הכל נראה אז אפשרי.